כישות חברתית אנו מקיפים עצמנו באנשים ומערכות יחסים, החל ממערכות היחסים שלנו עם הורינו ואחינו, דרך מערכות יחסים עם חברים ומורים בבית הספר ובתיכון ועד למערכות יחסים עם אנשים מהחוגים ומקום העבודה שלנו.​

האינטראקציה שלנו מבוססת על השפה, בעזרתה אנו משפיעים על יחסי הגומלין בינינו בין הסובבים אותנו. אך מאחורי הדברים שאנו אומרים, עומדים כמה יסודות תומכים:

  1. עד כמה אנו קשובים לסביבה?

  2. כיצד פירשנו את ששמענו?

  3. באיזה אופן אנו מנסחים את תגובתינו?

בסדנאות ובפגישות הייעוץ, אני מסתמכת על תפישות וכלים מוכחים, המכוונים לחדד ולשפר את שלושת היסודות שלעיל, במטרה לשפר את תפקדונו במסגרות החברתיות בהן אנו משתתפים:

  1. כיצד אנו יכולים להיות קשובים יותר לסביבה שלנו?

  2. אילו פרשנויות שונות ניתן לתת לסיטואציות זהות?

  3. איך ניתן לנסח את רצונותינו כך שהסביבה תגיב אליהם בחיוב?

ללמידה נוספת על הייעוץ והסדנאות, גלגלו מטה:

עולות השאלות: האם אנחנו מפיקים את המירב ממערכות היחסים שלנו? כיצד אנחנו מנהלים מצבי קונפליקט? הישנן מערכות יחסים בהן אנו לא מרגישים בנוח?

רונה זיו

סדנאות וייעוץ חברתי ומשפחתי

ייעוץ להורים

ייעוץ חברתי לנערים ונערות

איך להשתמש בשפה בצורה מגייסת?

ללמוד להקשיב טוב יותר

סדנאות לזוגיות

ייעוץ למשפחה

הבעת צרכים ורצונות בצורה מכבדת

שימוש בשפה הגישורית

מפגשים קבוצתיים לטיפוח מנהיגות בקהילה

מפגשי "שולחן עגול"

ייעוץ חברתי ומשפחתי:

על "ספת הסוציולוג "

ייעוץ חברתי מתמקד במערכות היחסים של הפרט עם סביבתו

הייעוץ מוצע בשני פורמטים, אחד לילדים ולבני נוער והשני להורים ולמשפחה. בפגישות אתכם נעסוק בעיקר במערכות היחסים שהנכם מפתחים במסגרות החברתיות הרלוונטיות אליכם כבני נוער או כהורים: איך אתם מרגישים עם מערכות היחסים הללו? ואיך אתם גורמים לאחרים להרגיש?

 

הייעוץ החברתי נשען רבות על עולם הסוציולוגיה, ולוקח בחשבון לא רק את היחיד, אלא גם את הסביבה בה הוא נמצא, מתוך ההבנה כי ישנה השפעה הדדית בין היחיד לסביבה המקיפה אותו.

 

אנשים רבים נמנעים מטיפול פסיכולוגי, בין אם כי הם מרגישים שהקשיים שלהם נורמטיביים, או בין אם הם נרתעים מה"נבירה" בעבר ובקשיים. ואכן, מרביתנו נתקלים באתגרים יום יומיים שניתן להתמודד עמם בעזרת חידוד ההבנה של הסיטואציות החברתיות ופיתוח כלי תקשורת מתאימים.

 

התהליך הוא בעיקרו ייעוצי ופחות טיפולי: ​הוא אינו משלב פסיכו-אנליזה ו"מסע" בנבכי הנפש, אלא נותן דגש על מתן כלים יישומיים להבנת מערכות היחסים שלנו וניתובם - בעיקר בעזרת תקשורת מיטבית - למחוזות טובים יותר.

אם אתם מרגישים שאחת ממערכות היחסים שלכם, או של ילדיכם, דורשת תמיכה,  אני מזמינה אתכם ליצור עמי קשר וננסה לראות האם וכיצד ניתן לסייע בנושא. ​​

הדגש בייעוץ הוא על האופן בו אתם מתפקדים בתוך מערכות היחסים ועל פיתוח כלים שיסייעו לכן להפיק מהם כמה שאפשר.

סדנאות וקבוצות:

לספר ולהקשיב

לספר ולשמוע מאנשים כמוכם, על חוויות ואתגרים דומים מחיי הזוגיות, המשפחה והנעורים בליווי ותיווך מקצועי 

הסדנאות והמפגשים הקבוצתיים סובבים סביב נושאי ליבה הנוגעים למערכות היחסים המרכזיות בחיי כולנו, כגון:

  • תקשורת בזוגיות:

      איך מטפחים תקשורת חיובית? 

​​

  • מנהיגות בקהילה:

      כיצד ניתן לגייס את תושבי השכונה למיזם קהילתי?

​​

  • קונפילקטים בבית הספר:

      כיצד ניתן לפתור אי הסכמה בעזרת שיח שיתופי בין תלמידים?

​​

  • פעילות של אחר הצהריים:

      כיצד ניתן להרגיש חלק מקבוצה, ועדיין לשמור על ה"אני" שלי?

  • הורים וילדים:

      כיצד מוצאים את האיזון שבין הכלה לדרישה?

 

אם מעניין אתכם לפגוש עוד אנשים שחולקים תחושות דומות לאלה שלכם, להקשיב ולשתף במה שעובר עליכם ובדרך לקבל כלים לשינוי, נראה שסדנאות או הרצאות עשויות להתאים לכם ולענות על הצרכים שלכם בתחום של יחסים בין אישיים. 

מפגשים קבוצתיים תורמים מאוד לשיפור ההרגשה של האדם ביחס לאתגריו, ומהווים בסיס נוח לאימוץ כלים ושיטות להתמודדות עמם.

השכלה והכשרות

למעלה מעשור שאני עוסקת בתחומי ההדרכה, הייעוץ, ההנחיה והגישור ואני מביאה עמי לייעוץ ולסדנאות מגוון רחב של כלים המבוססים על מודלים וגישות מן האקדמיה, מהשפה הגישורית ומהשטח: 

את התואר הראשון בייעוץ חינוכי ומנהל עסקים למדתי באוניברסיטת תל-אביב, לקראת סיום התואר השתלבתי כמנחה בתכנית "אוניברסיטה בעם" ולאחר מכן כרכזת לימודי המשך באותה התכנית.

עם סיום התואר פניתי ללימודי גישור שכללו התנסות מעשית (פרקטיקום) ומאוחר יותר התמחיתי בגישור במשפחה. מאז עסקתי רבות גישור, הן בתכניות גישור בבתי ספר והן בפרויקטי גישור שונים בקהילה, כגון גישור בין כוחות המשטרה להנהגת העדה האתיופית וסדנאת מנהיגות למובילי הקהילה האזרחית ברמלה.

את התואר השני בסוציולוגיה למדתי באוניברסיטת בר- אילן, במהלכו התמחיתי בפסיכולוגיה חברתית, תחום מחקר ויישום במסגרתו נחקרת השפעת הזולת (יחידים וקבוצות) על מחשבותיו, הרגשותיו, והתנהגותו של הפרט​. במקביל ללימודי התואר השני, למדתי "הנחייית משפחות וזוגות" בשיטת PAIRS, שכלל התנסות מעשית בהעברת סדנאות על חיי זוגיות.

בתום הלימודים ערכתי מחקר (תזה) שעסק בתקשורת ביחסים זוגיים. במחקר ביקשתי להבין כיצד נשים חוות השתתפות בסדנאות למיומנויות תקשורת, ואיך אותן סדנאות עשויות להשפיע על היחסים הזוגיים שלהן.

אני ממשיכה כל העת לאסוף עוד ידע וכלים רלוונטיים לתחום העיסוק שלי ובמרוצת השנים עברתי גם הכשרות קצרות שונות, כגון הכשרה כיועצת לזוגיות ולמיניות לבני נוער, במסגרת "דלת פתוחה - האגודה הישראלית לתכנון המשפחה". בתום ההכשרה התנדבתי בעיר חולון כיועצת למתבגרים בתחום זה. דוגמא אחרת היא חניכה חברתית ולימודית של ילדה בת שמונה, אותה עשיתי כחלק מההתנסות בלימודי ייעוץ חינוכי, ואף העשרה אינסטרומנטלית לשיפור ביצועים ע"י תיווך בשיטת פוירשטיין, אותה למדתי במהלך שירותי הצבאי.

תעודות והכשרות נוספות

תעודת הנחיית משפחות וזוגות

תעודת מגשרת מוסמכת

תואר ראשון

אני כאדם פרטי

  • בת 33

  • אמא לתמר ולאדם

  • נשואה לדניאל

  • דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בר- אילן, מחקרי עוסק בסוציולוגיה של המשפחה. 

  • נהנית מאוד מספורט ומשתדלת להתמיד בו

  • תושבת אזור​

אני זוכרת איך כילדה אהבתי ללכת לצופים ולחוגי מחול, אלה היו מסגרות שאפשרו לי מקום להביע את עצמי ולגלות מי אני. בעזרת הקבוצה, המדריכים והמורים, הבנתי מאילו פעילויות אני נהנית והיכן יותר נעים לי להביא את עצמי לידי ביטוי.

לצד הפעילויות, אני זוכרת גם את העומס הלימודי שהוביל אותי לשאול את עצמי, איך אפשר לשלב בין הלימודים, לתחביבים, למשפחה ולחברים? 

מה שהכי עזר לי בתקופה הזו הם בעיקר אוזן קשבת, הבנה, עידוד ומילה טובה מהאנשים שהיו משמעותיים עבורי.​​​​​​​​​​​​​​​

מתוך ההבנה של האתגרים איתם כולנו מתמודדים בשלבי החיים השונים, אני מאמינה שכולנו יכולים וצריכים לנהל את מערכות היחסים בחיינו. לקחת יוזמה, להשקיע מאמצים, וכך להשפיע לחיוב על הקשרים שלנו, על תחושותינו ובעיקר על הרווחה הנפשית שלנו. 

מחשבות על הילדות ועל הנעורים שלי, לוקחות אותי לתחושה חזקה של קהילתיות במקום בו גדלתי, לצד התמודדויות שונות שהנעורים הביאו איתם. זוכרת שהייתי עסוקה בשאלות כמו: איך אפשר להיות מי שאני מבלי שהמעמד שלי בכיתה יפגע, או איך מתמודדים עם דחייה חברתית?